פתיחת חשבון בבנק בחו"ל
בנקאות פרטית - חושבים לפתוח חשבון בבנק זר? נקודות למחשבה
במסגרת תפקידנו כחברת פמילי אופיס, אנחנו עובדים עם מספר בנקים בישראל ובחו"ל. אחת הסוגיות שמאוד מעניינות את מרבית המשפחות איתם אנחנו עובדים הינה האם עדיף לנהל את ההשקעות שלהם בבנק ישראלי או בבנק בחו"ל. אז כמובן שפרט לרצון להסיט כספים מחוץ לישראל לשם פיזור והקטנת סיכון, נכנסים למשוואה לא מעט שיקולים נוספים. להלן כמה נקודות למחשבה בנושא:
נוחות אדמיניסטרטיבית – אל תניחו שבהכרח יותר מורכב לפתוח חשבון בבנק זר. כיום, למרבית הבנקים המובילים בעולם נציגות בישראל ו/או מאפשרים למנהלי השקעות ופמילי אופיס לסייע בפתיחת חשבון הבנק. כנגד, חלק מהבנקים הזרים קפדניים הרבה יותר בכל הנוגע לדרישות חשיפת מידע במהלך פתיחת החשבון, ובעיקר בכל הקשור להלבנת הון ודורשים לעיתים מסמכים ואישורים רבים.
שעות מסחר וגישה אינטרנטית – בבנקאות פרטית לא תמיד ניתנת האפשרות להעביר הוראות בפלטפורמה אינטרנטית. לא זו בלבד, בעת קניית אגרות חוב בשווקים הבינלאומיים, מתודולוגיית העבודה המקצועית מחייבת קבלת ציטוט לפני קבלת החלטות. בדקו האם הבנק מולו אתם עובדים מאפשר לכם לסחור ביום ו' ובשעות המסחר המאוחרות ומאפשר לכם גישה לחדר העסקאות במידת הצורך. כמו כן בדקו שהבנק מספק דוחות המותאמים למסחר ובדיקת תשואות במט"ח.
שמירת ההון במקום בטוח – ניהול השקעות זהיר ושקול בטווח הארוך מחייב אותנו לחשוב על שמירת ההון בבנק חזק ואיתן. קיימות כיום לא מעט פלטפורמות מסחר מקוונות אצל ברוקרים פרטיים או בתי השקעות שמפעילים שירות ברוקראז', אך נכון לימים אלו במשפחות אמידות בעלות הון פיננסי גבוה, מרבית הכספים מנוהלים באמצעות בנקים. מאז המשבר של 2008, מחייב הרגולטור את הבנקים לשמור על הלימות הון מינימלית כלומר על הון עצמי מינימלי ככרית ביטחון. הפיקוח על הבנקים עדין כיום הדוק יותר מאשר על ברוקרים פרטיים ובתי השקעות ולכן הם לרוב נחשבים לבטוחים יותר.
גם בין הבנקים, קיים שוני משמעותי בין בנקים מסחריים לבנקים המתמחים בבנקאות פרטית. לרוב, בנקים פרטיים בגלל אופי הפעילות שלהם (אינם נותנים אשראי מסחרי למשל) הינם בדרך כלל עם יחס הלימות הון משמעותית יותר גבוה מאשר בנקים מסחריים. לכן, עד היום לא מעט משפחות מעוניינות לשמור על חלק מהותי מההון שלהם בבנקים פרטיים בחו"ל.
מגוון רחב יותר של סוגי המוצרים – הבנקים הישראליים הם שחקן קטן בארנה מאוד גדולה, וזה יכול להגביל אותם בכמות מוצרי ההשקעות שהם יכולים להציע לכם. ההתמחות שלהם הינה בעיקר במסחר מקומי ואין להם יכולת מחקר ואנליזה וגישה למוצרים מתוחכמים יותר כמו בבנקים זרים. כמו כן, הם רגולטורית יכולים להציע מוצרים מתוחכמים רק ללקוחות "כשירים" כלומר לקוחות שלרוב מחזיקים יתרות הגבוהות מ 12 מיליון ש"ח בחשבונותיהם ואשר הינם בעלי הבנה פיננסית גבוהה.
עלויות – שימו לב שמרבית הישראלים המשקיעים בניירות ערך זרים מתקשים להשוות את גובה העמלות של תיקי ההשקעות שלהם. עלויות: יש לבדוק מהן העמלות שגובה הבנק, לשם השוואה מול בנקים אחרים.
עלויות מתחלקות בדרך כלל לפי המתווה הבא:
דמי שמירה ( Administration and Custody fee) – מתייחס לגובה העמלה בגין שמירת ניירות הערך בחשבונכם. זוהי עמלה שנגזרת משווי התיק שלכם ונגבת בדרך כלל פעם ברבעון. הבנקים הישראלים הרבה יותר גמישים בביטול או הורדה מאוד משמעותית בעמלות הנ"ל.
עמלת קניה ומכירה של ניירות ערך (Brokerage) – מתייחס לעלות בגין פעולה ספציפית בנייר ערך או מוצר פיננסי ונגבת בעת ביצוע הקניה או המכירה.
כאן חשוב להדגיש כמה נקודות חשובות:
-
העלויות בבנקים ישראלים נראות על פניו משמעותית יותר זולות. כנגד, כאשר אתם רוכשים או מוכרים אגרות חוב זרות, חשוב לזכור כי המסחר הינו שונה במהותו מאשר המסחר במניות – זוהי עסקה בה קיים מרווח (spread) בין מחיר הקניה למחיר המכירה. אתה כמובן תחוייבו בעמלת קניה לפי ההסכם מול הבנק, אך חשוב לזכור כי הבנק יכול למכור לכם את אגרת החוב שלא לפי מחיר הקניה לפיו הוא רכש את אגרת החוב עבורכם. כלומר, למרות שעל פניו נראה לכם כי העלויות נמוכות יותר, ייתכן ואינכם רואים כמה הבנק בפועל הרוויח מאותה אגרת חוב שרכשתם.
-
אין חובה כיום בכל המדינות בשקיפות מלאה כלפי הלקוח במידה והבנק מקבל retrocessions – לא מעט בנקים מציעים ללקוחותיהם קרנות נאמנות, קרנות גידור או מוצרים פיננסים אחרים או שהם בעצמם מנהלים או שבגינם הם מקבלים תגמול כלשהו. אין הדבר אומר שאלטרנטיבות ההשקעה הנ"ל לא טובות, אך הדבר מדגיש כי יתכן בלא מעט מצבים כי קיים ניגוד אינטרסים בתהליך קבלת ההחלטות וקיימת בהסתברות לא נמוכה האפשרות שתשלמו יותר מאשר מה שחשבתם בעת ניהול משא ומתן מול הבנק.