ניהול סיכונים
אחד האלמנטים המורכבים עבור מרבית המשפחות בעלות עושר פיננסי גבוה הוא ניהול הסיכונים שלהם לאור ריבוי הבנקים, יועצי ההשקעות, מנהלי התיקים, ורו”ח מולם הם פועלים.
הכסף מפוזר בדרך כלל בכמה בנקים ואפיקים, כיוון שהלקוחות לא רוצים לשים את “כל הביצים בסל אחד”.
עודף המידע מביא בסופו של יום לקושי בקבלת החלטות ובעיקר מקשה על ראיית התמונה הכוללת ועל ניהול הסיכונים. תיקי ההשקעות השונים מנוהלים ללא ראייה כוללת של כלל הנכסים. והנושא מורכב עוד יותר עבורנו הישראלים לאור העובדה כי בנק אחד מדווח לנו בשקלים, השני בדולרים, והשלישי באירו או בפרנקים שוויצרים.
הסיטואציה מקשה בעיקר על הבנת החשיפות השונות לאפיקי ההשקעות השונים. הלקוחות מתקשים לנתח למשל מה היא החשיפה שלהם להשקעה ספציפית אחת לאור ריבוי תיקי ההשקעות והקרנות בהן הוא מושקע.
הם לא פעם מרגישים שאין להם שליטה מספקת היות ובעיקר לא ברור להם אם תיק ההשקעות מותאם לרמת הסיכון שבה הם מעוניינים להיות – כלומר, לא פעם, לקוחות חשבו שההשקעות שלהם שמרניות, אבל בדיעבד התברר שהם מושקעים בחברות בעלות קשיים בסדרי גודל הרבה יותר משמעותיים מאשר הם דמיינו.
מהם הסיכונים המרכזיים שאנחנו מחפשים להקטין?
-
בחירת הבנקים בהם מנוהלים חשבונות הלקוחות: בדיקה תקופתית, מעבר לדרישות הרגולטוריות, של מדדי הלימות ההון השונים וחשיפתם של הבנקים לסיכונים הפיננסיים (סיכוני אשראי וסיכוני שוק) והתפעוליים השונים. המדדים הנ”ל מאפשרים לנו לבחון כמה הבנק בו מופקדים הכספים איתן ויציב. כמו כן, בדיקה של היחס בין הכספים של הלקוחות אשר “יושבים” על המאזנים של הבנקים השונים (בפיקדונות או במוצרים מובנים שהנפיקו הבנקים) ביחס לכספים המושקעים בניירות ערך ונכסים פיננסים. כלומר, חשוב לנו לדעת מהי החשיפה של הלקוחות במידה והבנק בו מופקדים אותם כספים יתקשה לעמוד בהתחייבויותיו.
-
גידור סיכונים פיננסים – ובכללם סיכוני שוק וסיכוני מטבע. חלק נכבד מהסיכונים הפיננסיים ניתן לגידור על ידי שימוש במכשירים פיננסיים מתאימים. מאחר שלכל הגנה כזו קיימת עלות, מתפקידו של מנהל סיכונים להחליט על רמת ההגנה המתאימה. כדוגמה לסיכונים פיננסיים ספציפיים ניתן למנות עלייה בשער הריבית או בשער החליפין דולר/ש”ח.
-
בחינת נזילות תיק ההשקעות וסחירות המוצרים השונים – גם בהשקעות סחירות, שאינן בגדר השקעות פרייבט אקוויטי או קרנות אלטרנטיביות, קיימות תקופות בהן רמת הסחירות משתנה. כך למשל, גם באפיקים השמרניים בשוק ההון כמו אגרות החוב, קיימות לעיתים תקופות בהן הסחירות נמוכה יותר. יש לכך משמעות כמובן, במידה ונרצה למכור את אותו נייר ערך היות ונתקשה ככל הנראה למצוא קונה או לחלופין נצטרך להתפשר במחיר המכירה.
-
הקטנת סיכוני הונאה – הניסיון המצטבר בתעשייה ממקרי ההונאה המשמעותיים שראינו בשנים האחרונות מלמד כי קיימת חשיבות מכרעת להליך בחירת מנהלי הקרנות. כיום, בניגוד למצב בעבר, קיימים פתרונות השקעה בהם הכספים לא מופקדים ישירות בחשבונותיו של מנהל קרן, כך שניתן במידה מסוימת להקטין את הסבירות של הונאה.