בעקבות הרפורמה המשפטית - רבים מהמשקיעים הישראלים פותחים חשבון בנק בחו"ל

הרפורמה במערכת המשפט מגבירה את השיח על הוצאת כספים מישראל, פיזור השקעות וגידור סיכונים. הסיכונים העולים מהמצב הפוליטי בישראל ותוכניות הממשלה להפיכה משטרית הגבירו בקרב חוגים רחבים את השיח סביב הוצאת כספים לחו"ל. כעת, אין מדובר רק בחברות ובקרנות השקעה, אלא גם באנשים פרטיים.

מול הכאוס הנוכחי רבים מהמשקיעים לא בטוחים מה עליהם לעשות בשלב הזה.

​

אז ראשית, נענה על השאלה הראשונה שמרבית מהמשקיעים שואלים – האם מותר לישראלים להחזיק חשבון בנק בחו"ל?

כן, אזרח ישראלי רשאי להחזיק חשבון בנק בחו"ל כל עוד הוא מדווח עליו לרשויות המס בישראל.

המיסוי בישראל הינו פרסונאלי ולא גיאוגרפי ולכן אזרח ישראלי ישלם מס בארץ על כל הכנסותיו בכל מקום בעולם ולא רק על מה שהרוויח בתחום הגיאורפי של מדינת ישראל.

​

למה משקיעים רבים החליטו לאחרונה לפתוח חשבון בבנק זר?

משקיע תמיד מנסה להקטין סיכונים מסויימים שהוא מעריך שהינם רלוונטיים לגביו. במקרה של משקיעים ישראלים רבים, לא מעט משקיעים רוצים להקטין את הסיכון הקשור במדינת ישראל ולכן באופן טבעי מנסים להקטין את הסיכון על ידי פיזור ההשקעות שלהם על פני מספר נכסים רבים, שחלקם הינם בחוץ לגבולות מדינת ישראל – פיזור מסוג זה נחשב לפיזור גיאוגרפי של תיק ההשקעות.

ניתן לפזר את תיק ההשקעות בחו"ל על ידי שלושה כלים מרכזיים:

1. אחזקת מזומן ופיקדונות במטבע זר

2. השקעה ישירה בניירות ערך בחו"ל או בקרנות הנסחרות בחו"ל

3. השקעה באמצעות קרנות ישראליות אשר משקיעות בניירות ערך זרים

בענין זה נציין כי קרנות ישראליות נמצאות כמובן תחת הרגולציה הישראלית היות והן נסחרות בבורסה הישראלית. ולכן, ישנם משקיעים אשר רוצים להקטין את החשיפה לרגולציה הישראלית אשר מעדיפים להשקיע את תיק ההשקעות שלהם ישירות בניירות ערך זרים או בקרנות זרות.

​

בחירת בנק (הקסטודיאן)

ניתן להחזיק בבנק ישראלי כמובן גם יתרות ופיקדונות במט"ח. כמו כן, ניתן לסחור ולהחזיק ניירות ערך זרים וקרנות הנסחרות בחו"ל גם בחשבון בנק ישראלי.

הבנקים הישראלים הינם בנקים יציבים כאשר הלימות ההון שלהם יחסית גבוהה ביחס למקובל בעולם (כלומר כרית הביטחון שלהם הינה טובה למקרה של משבר). כלומר, החשש של חלק מהמשקיעים אינו קשור לייציבות המערכת הבנקאית בשלב זה אלא לההשלכות הפוטנציאליות של הרפורמה המשפטית על המערכת הבנקאית היות והבנקים הישראלים הינם גם הם כפופים לרגולציה הישראלית.

מסיבה זו, משיקעים רבים שוקלים להעביר חלק מתיק ההשקעות שלהם לבנקים זרים.

 

מה צריך לקחת בחשבון בעת פתיחת חשבון בנק בחו"ל?

 

סכום השקעה מינימלי

ראשית, צריך לבחור את הבנק המתאים לצרכי המשקיע היות ומרבית הבנקים הנותנים שירותים בנקאות פרטית דורשים סכום השקעה מינימלי הנע בין 1-10 מיליון דולר.

כלומר, במידה והסכומי השקעה קטנים יותר, כדאי לשקול להעברת כספים לברוקרים פרטיים שבהם סף ההשקעה המינימלי נמוך בהרבה (בדרך כלל מ- 100 אלף דולר). תהליך פתיחת החשבון הינו בדרך כלל אונליין והעלויות לרוב נמוכות בהרבה מאשר בבנקים הנותנים שירותי בנקאות פרטית.

​

עלויות

חשבו לקחת בחשבון כי העלויות בבנקים זרים לרוב גבוהות יותר מהמקובלות בישראל.

עלויות מתחלקות בדרך כלל לפי המתווה הבא:

1. דמי משמרת ( Administration and Custody fee) – מתייחס לגובה העמלה בגין שמירת ניירות הערך בחשבונכם. זוהי עמלה שנגזרת משווי התיק שלכם ונגבת בדרך כלל פעם ברבעון. הבנקים הישראלים הרבה יותר גמישים בביטול או הורדה מאוד משמעותית בעמלות הנ"ל.  

​​

   2. עמלת קניה ומכירה של ניירות ערך (Brokerage) – מתייחס לעלות בגין פעולה ספציפית בנייר ערך או מוצר פיננסי  ונגבת בעת ביצוע הקניה או המכירה.

       כאן חשוב להדגיש כמה נקודות חשובות:

 א. העלויות בבנקים ישראלים נראות על פניו משמעותית יותר זולות. כנגד, כאשר אתם רוכשים או מוכרים אגרות חוב זרות, חשוב לזכור כי המסחר הינו שונה במהותו מאשר         המסחר במניות – זוהי עסקה בה קיים מרווח (spread) בין מחיר הקניה למחיר המכירה. אתם כמובן תחוייבו בעמלת קניה לפי ההסכם מול הבנק, אך חשוב לזכור כי הבנק         יכול למכור לכם את אגרת החוב שלא לפי מחיר הקניה לפיו הוא רכש את אגרת החוב עבורכם. כלומר, למרות שעל פניו נראה לכם כי העלויות נמוכות יותר, ייתכן ואינכם               רואים כמה הבנק בפועל הרוויח מאותה אגרת חוב שרכשתם. 

 ב. אין חובה כיום בכל המדינות בשקיפות מלאה כלפי הלקוח במידה והבנק מקבל retrocessions – לא מעט בנקים מציעים ללקוחותיהם קרנות נאמנות, קרנות גידור או             מוצרים פיננסים אחרים או שהם בעצמם מנהלים או שבגינם הם מקבלים תגמול כלשהו. אין הדבר אומר שאלטרנטיבות ההשקעה הנ"ל לא טובות, אך הדבר מדגיש כי יתכן           בלא מעט מצבים כי קיים ניגוד אינטרסים בתהליך קבלת ההחלטות וקיימת בהסתברות לא נמוכה האפשרות שתשלמו יותר מאשר מה שחשבתם בעת ניהול משא ומתן מול         הבנק. 

 

3. דמי ניהול (Management fees) – מתייחסים לעלות בגין הייעוץ והניהול של תיק ההשקעות שלכם. בארץ, לא ניתן להתנות את גובה דמי הניהול בביצועי התיק. בחו"ל קיימים מודלים שונים המאשרים זאת.

חשוב גם כן לקחת בחשבון כי לא פעם, הבנק ינהל את חשבון הלקוח על ידי שימוש של קרנות נאמנות ומוצרים פיננסים שלו. יש לקחת בחשבון גם כן את אותן עמלות בחישוב הכולל של העלויות.

 

כלומר, לסיכום נושא העלויות – אנא מכם, השוו תפוחים מול תפוחים! קחו את הזמן לבדוק את ההצעות ולשאול את כל השאלות הרלוונטיות. אל תנסו לשכנע את הבנק מולו אתם במשא ומתן להוריד עמלה מסוימת בצורה אגרסיבית מבלי לבחון את שאר העמלות. ראינו לא פעם לקוחות משוכנעים שהם משלמים רק 0.4% מידי שנה כאשר בשקלול כולל של כל הפרמטרים הם שילמו קרוב ל 1.8% ולא הבינו למה התשואה שלהם לא הייתה טובה מספיק ביחס למדד הייחוס שלהם.

 

מיסוי

המס לישראלים על רווחי הון הוא פרסולני מבחינת רשויות המס הישראלים, בלי תלות במקום ההשקעה. אך חשוב לזכור כי כללי המיסוי משתנים בין המדינות השונות ויתכן ויהיה צורך להיעזר ביועץ מיסוי בינלאומי כדי לדעת איך להתנהל נכון מול רשות המס השונות.

לדוגמא, זכרו בעת פתיחת חשבון בנק בשוויץ, כי עדין קיים מס בולים על קניה ומכירה של ניירות ערך.

בנוסף, בחלק מהמדינות קיימים מיסי ירושה ועיזבון. כך למשל בהתייחס לניירות ערך אמריקאים, וזאת ללא שום קשר למדינה בה נפתח חשבון הבנק, חשוב לא לשכוח את נושא מס העיזבון במקרה של פטירה בחשבון פרטי.

תהליך פתיחת חשבון

כיום, למרבית הבנקים המובילים בעולם נציגות בישראל ו/או מאפשרים למנהלי השקעות ופמילי אופיס לסייע בפתיחת חשבון הבנק. כנגד, חלק מהבנקים הזרים קפדניים הרבה יותר בכל הנוגע לדרישות חשיפת מידע במהלך פתיחת החשבון, ובעיקר בכל הקשור להלבנת הון ודורשים לעיתים מסמכים ואישורים רבים.